מיתוס השנה האזרחית

בארצנו ישראל הקטנטונת השנה החדשה נחגגת לא פעם אחת, אלא פעמיים. ישנו חג "ראש השנה" בא' וב' בתשרי, המציין את תחילת השנה העברית החדשה עם סיום השנה הקודמת, וישנו חילוף הימים של ה"שנה האזרחית החדשה" הנחגג בעיקר ערב הראשון בינואר ב31 לדצמבר, המתקרא לעתים גם "ערב הסילבסטר" או סתם "סילבסטר". אך שני ארועים אלו, אף על פי שמציינים בעיקרון מאורע אחד (התחלפות השנה הנוכחית בשנה שבאה אחריה) הם נתפסים שונה לחלוטין ונחגגים שונה לחלוטין.

ההבדלים נובעים בעיקר מהמקורות השונים של החג, ודיעות הנובעות מאותן מקורות. ראשית, ראש-השנה הינו חג דתי יהודי. הוא מצויין על פי הלוח השנה העברי וטבוע בתוך המורשת היהודית. מנגד, השנה האזרחית החדשה נתפסת כמאורע חילוני, קשור קשר אדוק בחיים האזרחיים (למשל, התחלפות שנת המס הישנה בשנת מס חדשה), ומושרש ב"לוח השנה האזרחי" אשר מנוטרל מכל עניינים של דת. בנוסף לזה, בקרב אנשים מסויימים הוא לא רק נתפס כחג או מאורע חילוני, אלא אפילו כמאורע דתי-נוצרי וסוג של חילול קודש; זאת קרה לאחר שערב השנה האזרחית נקרא בפי רבים בשם "סילבסטר", כנראה בהשפעה של עולים מגרמניה, פולין ומדינות מרכז אירופה אחרות, ולאחר שהופצו באינטרנט עלילות דם אודות אותו האפיפיור סילבסטר שלכאורה היה אנטישמי ורדף יהודים ועינה אותם באמצעים נוראיים (גלגול בתוך חבית שמן רותח במורד גבעה זה משהו שזכור לי היטב מאחד מהמאמרים האלו). כלומר, האירוע נתפס לעתים כמנוגד רעיונית באופן קיצוני לראש-השנה, בין אם על ציר בין דתי (יהדות-נצרות) ובין אם על ציר 'פנים-דתי' (דתיות-חילוניות).

העובדה ששני החגים האלה נמצאים בקצוות שונים של הציר מביאה איתה עוד מספר הבדלים. ראשית, ראש-השנה נחגג בעיקר בבית ובקרב המשפחה, בארוחת חג. השנה האזרחית החדשה, לעומת זאת, נחגגת בעיקר על ידי יציאה לבילויים בעיר ועם חברים. ראש-השנה, אם כן, הוא יותר משפחתי, ביתי, אינטימי, בעוד חגיגות השנה האזרחית הינן בחוץ בקרב ההמון ועם אנשים שמחוץ למשפחה. אני חושב שיש לזה קשר לתפיסה של דת כמשהו חסוד, בעוד שהחילוניות, בעיקר בעין הדת, היא בהכרח תחילה של חיי הוללות המחללים כל קדושה. לכן החוגגים את ראש השנה לרוב ינטו לשמר את קדושתו, וכקונטרסט לחג הדתי, בחג החילוני, יצאו להתהולל בחג המחולל קודש.

בחגיגות ראש-השנה יש מן המחווה של ה"מבט לאחור" – הדת היא מורשת, כלומר דבר מה שבא אליך בירושה מן העבר. אתה חוגג אותו עם משפחתך הקיימת, עם ההורים, עם הסבים והסבתות. מנגד, לחגיגות השנה האזרחית יש מן המחווה של "מבט לעתיד" – אתה חוגג אם אנשים שהקשר שלך איתם הוא לא מולד, אלא נוצר עם הזמן ונוצר תוך כדי החוויה עצמה (אתה משפר את יחסיך עם חבריך בזמן החגיגות) – כלומר אתה יוצר דבר מה חדש, לעתיד. דבר זה ניכר יותר אם אתה חוגג את המאורע יחד עם בןבת זוג, אשר ממנו או ממנה יש פוטנציאל לקבלת צאצאים – שוב, הכוונה לעתיד. זה מודגש במנהג של להתנשק בחצות עם אותו בןבת-זוג. כמובן, גם בראש-השנה יש את אותם סממנים הבאים לציין ברכות לשנה הקרובה, כלומר לעתיד – ראש הדג (שנהיה ראש ולא לזנב) או מאכלים מתוקים (שתהיה שנה מתוקה). אבל נשיקה היא עניין זוגי, והקשר הזוגי, בניגוד לכל קשר אחר, סובב סביב הבאת צאצאים ולכן קשור קשר אדוק ל"עתיד".

בשום מקום אחר בעולם (או לפחות ברובו) אין צורך להוסיף "אזרחי" ל"שנה החדשה". שנה ישנה רק אחת, והיא מתחלפת רק פעם אחת בשנה, ולכן ישנו גם מאורע אחד בלבד של "שנה חדשה" ואין צורך להבדילו משנים חדשות אחרות*. בעברית נוצר הביטוי של "שנה אזרחית חדשה" שאולי בא להחליף את המונח "סילבסטר" שהיננו קצת מטעה ושגוי במידה כזו או אחרת, אבל לבחירת השם "אזרחי" יש השפעות גם על אופי החגיגות עצמן. אילו נקרא "שנה נוצרית חדשה" למשל, היו לו יותר מתנגדים, דבר שאולי משפיע על הרכב האנשים בחגיגות ולכן גם על האופי שלהן. האם היו חוגגים אותו בצורה נוצרית יותר? אני מאמין שיש איזה תפיסה שמשווה חגיגות של נוצרים לחגיגות של אזרחים. בכלל, נראה שהחגים היהודיים נחגגים באווירה ביתית יותר, בעוד החגים הלועזיים נחגגים בצורה פסטיבלית יותר, גם בארץ אבל גם בחוץ לארץ. יתכן שזה קשור בהיסטוריה של העם היהודי בגולה, שם לעתים הצטרכו משפחות וקהילות יהודיות להסתיר את יהדותם ומנהגיהם, או לכל הפחות לא יכלו לצאת בחגיגות שכאלו לרחוב נוצרי או מוסלמי או אחר. בישראל, כיוון ואין טקסים בחגים דתיים לועזיים (כגון ליל כל הקדושים או סאנט פאטריק הנחגגים לעתים בארץ) אשר ישמרו את החוגגים בביתם, זה נותן להם הזדמנות לחגוג בחוץ. אבל ניתן לראות שבגולה (הו, הגולה) גם החגים הדתיים נחגגים במצעדים ופסטיבלים גדולים (חג המולד, ליל כל הקדושים, ההודיה..) וזה בניגוד לחגים היהודיים. ציון חג כ"אזרחי" מאפשר לאדם העברי להשתחרר מהמורשת הביתית-משפחתית מאד של חגיגות, ולצאת במחולות בסביבה הפומבית. אגב, שימו לב שהחג היהודי שבו המנהג לצאת במחולות וחגיגות פומביות הוא הבולט ביותר – חג השבועות – הוא גם החג החילוני ביותר שבו. כמובן, ישנה אסמכתא תורנית לחג, אבל הוא מקושר מאד לחיי חול. בניגוד לחגים אחרים שיש להם הקשר הסטורי-דתי (ראש השנה – בריאת האדם, המלכת האלוהים על העולם; פסח – יציאת מצריים; חנוכה – חנוכת בית המקדש) לשבועות יש הקשר עונתי: קודם כל, בניגוד לחגים אחרים, כמו אלו שצויינו בסוגריים, השם "שבועות" לא מציין משהו מן הסיבה לחג, אלא קרוי על השבועות אשר מחכים מתחילת ספירת העומר טרם חוגגים אותו. כלומר, השם מציין את הייחוס שלו לחג אחר על ציר הזמן – במובן הזה הוא לא עומד בפני עצמו. לא יצאו בו ממצרים, לא חנכו בית-מקדש, לא מבקשים סליחות ולא פותחים בשנה חדשה. הוא פשוט נחגג "ככה וככה זמן" אחרי חג אחר. כלומר הוא קרוי על שם הזמן שבו הוא נחגג, ומכייון והזמן הזה בא במחזורים של שנה, ניתן לומר שבסיס שמו נמצא בזמן שלו בשנה, כלומר בעונה שבו הוא נחגג. החג הינו גם "חג הקציר", וקציר הינו פעולה חקלאית – והפעילות החקלאית היא חילונית, לא קדושה. יש ללמוד בתורה ולקרוא כתבי קודש בחג, אבל בבסיסו עומד מאורע חילוני – קציר התבואה – ולא מאורע דתי או קדוש. והבסיס החילוני הזה, האזרחי הזה, במודע או שלא, הביא לחגיגות פומביות יותר. כמובן שהיו מי שהתנגדו לכך, כמו הרב קוק. הוא מן הסתם גם מן האנשים שהיו מתנגדים לחגוג את השנה האזרחית החדשה, את אותו ה"סילבסטר" הנתעב הזה.

* אפשר לציין כאן את השנה החדשה הישנה שנחגגת במספר מדינות סלביות, אך למעשה זה אותה שנה חדשה שרק מתעקבת בכמה ימים. וגם תירוץ לחגוג פעמיים. אני בעד.

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “מיתוס השנה האזרחית”

  1. #18 « Dream, Remember, Think Says:

    […] דיי בקלות, והיום התחלתי ואני מתכוון גם לסיים מאמר על השנה האזרחית החדשה, ואני לא חושב שזה יהיה ביג-דיל, אפילו שכבר אחרי 1 בלילה. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: