לאן את הולכת, אוטרפה?

השנים האחרונות ראו שינויים דראסטיים בכל מה שקשור לצריכת מוסיקה. מוסיקה נעשה כיום נגישה יותר משהייתה אי-פעם: כל אדם יכול להקשיב דרך האינטרנט כמעט לכל מוסיקה שרק ירצה, ועם יותר מאמץ גם להוריד אותה; נגנים-ניידים נעשים מזעריים יותר ויותר עם הזמן, ובמקרה שבו הפלאפון הופך להיות גם נגן מוסיקה, אפשר להגיד שהם הגיעו לגודל של 0, כי אנשים מסתובבים עם פלאפונים בכל מקרה. הקיבולת של אותם נגנים גדלה, בעוד המחיר יורד.

נראה שאנשים שמסתובבים עם אזניות מתרבים. סך הכל הרבה אנשים חווים תקופות של המתנה במהלך היום (נסיעות, המתנה לתור, הליכה), ומוסיקה זו דרך טובה למלא את החלל הריק. הקשבה למוסיקה יכולה להיות פעילות משנית להרבה מאד פעילויות אחרות, דבר התורם לפופולאריות של אותו מדיום אמנותי.

אבל זה לא תמיד היה ככה. מה הוביל לכל זה? השינויים קרו בשני נתיבים עיקריים: בנגישות של מוסיקה שונה (גיוון) ונגישות של מוסיקה לאזניים, במובן החללי, כלומר, נגישות המוסיקה לאנשים במהלך היום (ניידות המוסיקה).

מבחינת הנגישות היומיומית, זה התחיל כנראה עם כניסת הרדיו הנייד לשוק (כמובן שצריך גם לציין את המצאת הפונוטוגראף והפטיפון אשר הביאו בכלל מוסיקה מחוללת [נו, generated. כלומר, מוסיקה מנוגנת בלי נגנים או כלי נגינה] אל חלל הבית בסוף המאה ה19, ואת תפוצת הרדיו הבייתי בשנות ה20. ) בסביבות שנות ה50, ואת המצאת קסטות הסטריאו 8 הניידות יחסית בשנות ה60 והוואקמן בסוף שנות ה70. המצאות אלו אפשרו לבני-אדם לקחת איתם את המוסיקה כמעט לכל מקום.

בדילוג על פני כל מיני פורמאטים של מוסיקה נקפוץ אל שנת 95, בה הומצא הקידוד אמפי3, אשר הקטין משמעותית את גדול קבצי המוסיקה. בשנת 98 החלו גם להופיע נגני אמפי3 (של קבצים, לא דיסקים) כגון הריו300, אשר כבר לא היו זקוקים לנשאים חיצוניים של הפורמאט (כלומר, קלטות, דיסקים..) וניתן היה למחוק ולהעלות אליהם קבצים בחופשיות, אף על פי שבתחילה הקיבולת שלהם הייתי קטנה למדיי.

שינוי גדול בתפוצה של מוסיקה הגיע אחרי המצאת אותו פורמאט אמפי3, יחד עם תפוצת האינטרנט ויצירת פרוטוקולים שאפשרו שיתופיות של קבצים. ישנו הנאפסטר שהוקם בשנת 99, וגם אי-דונקי וקאזה מתחילת שנות ה2000 אשר איפשרו למשתמשים לחלוק קבצי מוסיקה, ובחינם. דבר זה יצר כמובן קרבות משפטיים שהובילו לסגירת נאפסטר ולשקיעת קאזה, אבל השנים בהם פעלו איפשרו לקהל רחב להחשף למוסיקה בזול ובקלות. אנשים יכלו להוריד מוסיקה למחשב, לצרוב אותו על דיסקים או להעביר אותו לנגן אמפי3.

קפיצה נוספת הייתה כאשר נגני אמפי3 נעשו נפוצים לאחר שנעשו זולים, קטנים ויעילים. קלות השימוש שלהם יחד עם הקומפאקטיות שלהם משכה אנשים רבים.

יש לציין גם את הרדיו האינטרנטי שהשמיע מוסיקה בתזרימים כבר בשנות ה90, ואתרים ותכנות רדיו אשר אפשרו למשתמשים להתאים אישית את המוסיקה שמושמעת, כגון Last.FM שהיווה גם רשת חברתית, ופאנדורה שהייתה חלק מפרוייקט הגנום המוסיקלי. אלו אפשרו לשמוע מוסיקה סמי-מובחרת (אתה משפיע על מה שנשמע אבל לא יכול לבחור שיר ספציפי) בחינם ובאופן חוקי. עליית מדרגה נוספת עשה האתר דיזר הצרפתי בשנת 2007, אשר אפשר לשמוע בתזרים שירים ספציפיים, חינם ובאופן חוקי גם כן.

איפה העתיד?

אף על פי שנראה לי שזה לא נפוץ (תקנו אותי אם אני טועה), כבר היום ניתן להוריד ישירות למכשיר הפלאפון שירים מהאינטרנט, דרך חברת הסלולר. לפני פחות מחצי שנה, ביולי 08, השיקה פאנדורה "גרסא ניידת" של האתר למכשיר האייפון והאייפוד טאץ'.

אני חוזה העלמות הדרגתית של המחשב כמתווך בין רשת האינטרנט ומאגרי מוסיקה (ומידע בכלל) לבין מכשיר המוסיקה הנייד. כמו כל התקדמות ליניארית של טכנולוגיות אחרות, ניתן לצפות שעם הזמן (הלא מאד ארוך) האינטרנט הפלאפוני יהיה מהיר וזול יותר, יחד עם הגדלה (והוזלה) של קיבולת הזיכרון של פלאפונים. הפלאפון יחליף לחלוטין את מכשיר האמפי3 בסופו של דבר. אני מאמין שיקומו אתרים אשר יציעו להורדה שירים ספציפית למכשירי פלאפון, ואולי גם אתרים עם תזרימי רדיו בהתאמה אישית המכוונים לפלאפונים. כדי לאפשר תמלוגים יצטרך לקום מודל כגון אייטונס (אם הוא לא קם עדיין) לרכישת שירים להורדה לפלאפון, או כגון דיזר אשר ייאפשר תזרימים של שירים ספציפיים תוך כדי הצגת פרסומות (שהם ממש צנועות שם, אגב). אם האינטרנט הפלאפוני יהיה מהיר מספיק, יכול לקום מודל שיבטל את הצורך בקיבולת זיכרון גדולה, בכך שהוא ייאפשר ללקוחות לרכוש שירים לספרייה\מאגר אישי הנמצאים על שרת של החברה, ולשמוע בתזרים או להוריד את אותם שירים הנמצאים במאגר מתי שיחפצו בכך.

אל-נא לנו לשכוח את הבלוטות' שנעשה מרכיב נפוץ בפלאפונים ובמכשירים חשמליים אחרים, המאפשר שיתוף קבצים ברמה נמוכה ואינטימית יותר –  אנשים יוכלו לשתף שירים שהם אוהבים עם חבריהם. אני לא אשכח את החוויה הזו מקורס חובשים, בהם אנשים, כאשר שמעו שיר טוב מתנגן אצל מישהו, מייד ניגשו וביקשו: "שלח לי את זה". זה מעלה בראשי קונספט שיכול להיות מעניין ללהקות, אולי בעיקר לכאלו שבתחילת דרכן, להפיץ הקלטות שלהם דרך בלוטות' בסוף הופעה לקהל שלהם.

ולסיכום

מוסיקה נעשית נפוצה יותר, קלה יותר לטיפול, דינאמית. חברות תקליטים לא יצליחו להביס את השיתופיות. במדינות מסויימות (הונגריה, ספרד..)החוק מאפשר באופן מפורש להפיץ ולהוריד חומר עם זכויות יוצרים עליו לשימוש אישי (כלומר, לא למכור אותו). ניתן לשאול איזה מקום חברות תקליטים בתור מפיצות של מוסיקה יתפסו בעתיד. האם הן נחוצות לאמן כדי שיפיץ את המוסיקה שלו וכדי שהוא יצור פרנסה מעיסוקו?

[נקודות מבט נוספות ניתן למצוא כאן]

מודעות פרסומת

3 תגובות to “לאן את הולכת, אוטרפה?”

  1. עידן Says:

    הטלפון באמת כבר מחליף את נגן המוזיקה בקהל המיינסטרים. ונראה לי שלהוריד סינגלים לטלפון זה יותר מקובל ממה שאתה חושב, זה כלכך קל ומיידי. ובאמת הטלפון גם מתפתח כאלטרנטיבה למחשב בקישוריות לאינטרנט (אני כותב שורות אלה מטלפון דור שלישי עם אופרה מיני).
    כרגע אני מחפש דרך לעקוף את ההגבלת נפח החודשית בגלישה. אם זה על ידי חבילה מתקדמת יותר של גלישה או פשוט לאסוף מאנשים אחרים (יש יותר מדי אנשים שלא משתמשים באינטרנט בכלל)

    הלוואי והיה לי מסך גדול יותר בטלפון…

  2. Freidenker Says:

    לי יש נגן בגודל של כפתור. אני חושב שזה הדבר הכי מזערי שאי פעם השתמשתי בו כנגן מוזיקה או כמחסן נתונים (זה עדין נוח להחזיק ג'יגה במשהו שיותר קטן מהאף שלי)

    על כל פנים, אני לא הייתי משתמש בפלאפון כנגן מוזיקה, זה מעצבן כי זה מפריע לשימוש היעודי של הפלאפון – מכשיר לתקשורת.

    מה שכן, אני כן משתמש בפלאפון כאמצעי מקוון ולא רק כדי לשוחח עם אנשים פרטנית. אני אונס את האינטרנט בפלאפון. השימוש במסנג'ר בפלאפון, למשל, חוסך כל כך הרבה מאמץ וכסף לעומת אסאמאסים ואפילו שיחות פרופר.

    • מרק Says:

      אני כמעט ולא משתמש בפלאפון כנגן, אבל אני לא רואה איך זה מפריע לשימוש היעודי של הפלאפון – אם הוא מצלצל, אתה יודע. (מובן ששימוש כזה מפריע ל"תקשורת" באופן כללי, אבל ככה כל נגן מוסיקה, וזה לא סוג התקשורת שהיא השימוש היעודי של פלאפון [אני מדבר על הניתוק שלך מאנשים אחרים בזמן שאתה שומע מוסיקה באזניות, כמובן])

      את האינטרנט בטלפון אני גם אונס, היום קצת פחות מפעם (כבר אין שמירות ארבע-שמונה), אבל יותר בתחום של תוכן מאשר תקשורת. איך פרקטית אתה משתמש ביכולת הזו? יש לי את התכנה 'פרינג', אבל כדי שזה יהיה תחליף ממשי לסמסים אתה צריך שגם החברים שלך ישתמשו בזה, ושהתכנה תפעל אצלך בפלאפון כל הזמן ברקע, לא?

      מרק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: